top of page
BLEE Hackathons

4 דרכים בהן תאגידים מפספסים עם האקתונים


בשנים האחרונות החלו ארגונים גדולים, בסקטור הפרטי והציבורי, לארגן האקתונים כמתודולוגיה לחדשנות, לגייס עובדים ולהעלות את המודעות בשוק היעד. ארגונים אלו מוציאים לא מעט כסף על האקתונים עם תוצאות לא אופטימליות לאורך זמן, בגלל כמה טעויות בסיסיות:

האקתון

1. אתגרים לא מוגדרים

בעת הכנת האקתון, בעלי הבעיה (problem owners) בתוך הארגון צריכים לקחת אחריות על תוכן ההאקתון. הם צריכים להגדיר את הא

תגר בצורה מדויקת ככל האפשר, את המצב הנוכחי, להסביר מה נעשה עד כה ומה התוצאה הרצויה. ככל שהאתגרים מוגדרים טוב יותר, כך התוצאות טובות יותר, ואילו אתגרים לא מוגדרים יוצרים בלבול במהלך ההאקתון ופוגעים בארגון.

2. אין מספיק הדרכה במהלך האירוע

ההבדל בין האקתון טוב להאקתון בינוני הוא המנטור. מנטור, בנוסף להיותו problem owner, צריך להיות שם כדי להנחות צוותים, לוודא שהם מפסיקים לעבוד על רעיונות לא רלוונטיים לפני שהם מכים שורש ומדריך קבוצות בהתאם לצרכים של הארגון. תהליך מנטורינג טוב דורש פיקוח - כדאי לאייש תפקיד של אחראי מנטורים שיוכל לפקח על המנטורים במהלך האירוע ובעזרתם על התקדמות הקבוצות.

3. חוסר מעקב ביום שאחרי

אם לא עושים מעקב מיד אחרי ההאקתון עם צוותים מנצחים, המומנטום ופוטנציאל החדשנות שלו עלולים ללכת לאיבוד. חוסר מעקב פוגע במוניטין של הארגון במידה ונוצרו ציפיות שההאקתון יתחיל תהליך כלשהו. היעדר מעקב הוא בדרך כלל תוצאה של חוסר השקעה בחשיבה על היום של אחרי - וגם חוסר תקצוב.

4. לא מזמינים סטארטאפים

סטארטאפים עובדים על מוצרים ושירותים שעשויים להיות רלוונטיים מאוד לארגון שלכם. בדרך כלל ארגונים פוגשים סטארט-אפים כחלק מתהליכי סקאוטינג. כאשר מוסיפים סטארטאפים להאקתון מקבלים הזדמנות לפגוש אותם מקרוב, לעבוד איתם להכיר את המוצרים שלהם. סטארטאפים, במיוחד בשלבים המוקדמים, מחפשים beta site, שותפי עיצובי או לקוח ראשון. האקתונים הם הזדמנות נהדרת לפגוש עשרות סטארטאפים, ליצור קשרים ולהתחיל בשיחות בתוך יום עבודה מרתק.

bottom of page